יום ראשון, 25 בנובמבר 2018

רוצים לכתוב לבלוג?

היי חברים וחברות, שנים שלא כתבתי לבלוג הזה. בעיקר בגלל שהתפתחתי מחוץ לנישה של קידום אתרים בפרט וזה הפסיק להיות העיסוק העיקרי שלי. חשבתי שזה יהיה רעיון מעניין לפתוח את הבלוג הזה לכל מי שמעוניין לכתוב בו, לתת במה לכותבים אחרים וגם להשאיר את הבלוג חי. 

אם יש לכם הצעות מה לעשות עם הבלוג או לכתוב אליו - צרו עימי קשר


אם אתם מעוניינים לכתוב לבלוג הזה בנושא של גוגל וקידום אתרים, תוכן איכותי וייחודי שבאמת מעניין לקרוא, אשמח אם תשלחו לי הודעה דרך יצירת הקשר משמאל, או תשלחו לי הודעה בלינקדין. ואשמח לתת לכם לכתוב לבלוג.

https://www.linkedin.com/in/orizilbershtein


יום שישי, 22 בינואר 2016

מחקר - גוגל יודעים אם התוכן שלכם טוב או לא ללא צורך בפרמטרים חיצוניים

בסוף נובמבר פורסם מאמר ב-searchengineland שחשף מחקר שנכתב על ידי קבוצה בתוך גוגל, מחקר שמעיד על שיטה פורצת דרך לחישוב מדדי אמינות על בסיס נכונות העובדות שבתוך תוכן ומתן "Trust Rank" בצורה מדויקת של עד 85% מהמקרים ללא צורך במדדים חיצוניים כמו למשל קישורים חיצוניים. החלטתי לקחת את המחקר הזה ולחקור את ההשלכות של שיטת המיון הזו במיוחד בקשר ישיר לאופן שבו גוגל מבחינים בין אמינות של ישות אינטרנטית לבין האמינות של התוכן אותה ישות מפרסמת.

אמ;לק

סיכום של המאמר הנוכחי לעצלנים מביניכם שרוצים את השורה התחתונה כי יש להם יכולת ריכוז של ילד בן 5:

  • עובדות נכונות ומדויקות שמופיעות בתוכן משפרות את ציון האמינות של התוכן וגם משפרות את מדד האמינות של "הישות" האינטרנטית המפרסמת את התוכן.
  • מספר קטן של עובדות בתוכן אינו אומר שהתוכן אינו אמין, אך סביר שאם המתחרים שלכם מפרסמים תכנים מלאי עובדות המעשירות אותו ואת הקורא הם יהנו מיתרון במדדי האמינות שאתם לא.
  • המחקר מציע פתרון יעיל יותר למשיכת מידע מתוך התוכן בצורה שמפחיתה את מספר הטעויות שהאלגוריתם מבצע ובכך להניב תוצאות מדויקות הרבה יותר מה שנבדק לאחר מכן השוואתית מול גורמים אנושיים
  • ציון אמינות על בסיס תוכן בלבד או בקיצור (KBT) מחושב עם אחוזי הצלחה די מרשימים של 85% ללא צורך בסיגנלים חיצוניים כלל כגון קישורים או מדדים שונים כמו PR. 
אני אתן פה Disclaimer קצר: ייתכן וחלקכם יקפצו למסקנה שמה שכתוב במחקר של הקבוצה בגוגל כבר מיושם באופן מלא או בחלקו בתהליך חישוב מדדי האמינות, מהאופן שבו כתוב המחקר ובמיוחד מהחלק בסופו של המחקר שנקרא "related work" ניתן להסיק שעבודה זו עדיין בפיתוח ושיש למפתחים עוד עבודה לפניהם, מה שכן חשוב להבין שזה הכיוון שגוגל מתפתחים בו, והמנוע הסמנטי "מנוע של רעיונות ולא של מילות מפתח" לא רחוק מאיתנו, האמת כבר בחלקים גדולים ממנוע החיפוש הוא כבר כך. 

שימושים פרקטיים ממסקנות המחקר:

  1. הדרך היעילה ביותר לקבל ציון KBT גבוה - יצירת תוכן מגוון, ארוך ומושקע שבאמת נועד להעשיר את הקורא או המשתמש שלכם, תוכן עשיר בעובדות ומקורות חיצוניים שמבוסס על כמויות מידע גדולות.
  2. תוכן שכנראה לא יקבל ציוני KBT גבוהים - תוכן שמופיעות בו מספר קטן של עובדות, ייתכן ותוכן קצר עד 1,000 מילים או שהעובדות המופיעות בו אינן ניתנות לאישוש בשום מקום. בדרך כלל מאמרים כלליים או מדריכים לא מעמיקים במיוחד.
  3. תוכן שיאבד מציוני הKBT שלו ואף ייחשב כמקור ידע לא אמין - תוכן שמופיעות בו עובדות שגויות או מטעות בכוונה, למשל אתרי רכילות למיניהם או צהובונים וכו'
ישנה עובדה חשובה מאוד שעליכם לזכור:

בעידן של היום קל מאוד לבלבל בין אמינות וסמכותיות לבין פופולריות, במיוחד אנשי SEO ומשווקי אינטרנט שחושבים שאם תוכן מקבל הרבה שיתופים או הרבה קישורים משמעות הדבר שהתוכן אמין וטוב לגולש, יש אבחנה מאוד ברורה באופן שבו גוגל מדרג אתרים על בסיס אמינות וסמכותיות מאשר פופולריות של נושא מסוים או תוכן מסוים. תוכן ויראלי אין משמעותו שזה תוכן אמין. 

ניתוח המחקר


בספטמבר פרסמתי מאמר שסוקר את הפטנט של גוגל לדירוג "ישויות" אינטרנטיות על בסיס חישוב ציוני "אמינות" שהישות מקבלת. באותו מאמר גם ציינתי את הצורה הבסיסית והמוכרת של מדדי אמינות שמחושבים על ידי קישורים המתקבלים מגרעין של אתרים הנחשבים אמינים במיוחד והקרבה אליהם, עדיין היה חסר החלק החשוב ביותר, איך גוגל בכלל יודעים שהתוכן שמפורסם על ידי היישות אמין?

אין זה חדש שגוגל מפתחים שיטות לביסוס אמינותם של עובדות בתוך מאמר כחלק מהאופן שבו הם מנתחים סמנטית תוכן כמו למשל בפטנט שלהם לחילוץ עובדות מתוך תכנים. וזה לא חדש שתכנים בסגנון של "ויקיפדיה" מקבלים ציוני אמינות מאוד גבוהים במיוחד בשאילתות הנוגעות לאינפורמציה, תכנים הבנויים בצורה מחקרית עם קישורים למקורות המידע ידועים כתכנים מבוססים מאוד ובעלי אמינות גבוהה ברוב המקרים. המאמר החדש שצץ השנה שופך אור על האופן שבו גוגל יכולים להסיק כמה מידע אמין על פי העובדות המופיעות בו ואף לדייק כמעט ב 85% מהמקרים. 

נכונותן של עובדות מקנה ציוני KBT גבוהים

קבוצה בגוגל פרסמו מאמר השנה בשם: "אמינות על בסיס ידע: הערכת ציוני האמינות של מקור תוכן". מאמר זה מראה באופן מפורט דרך לחילוץ מידע וחישוב אמינות בצורה מדויקת להפליא ללא צורך בפרמטרים חיצוניים כגון, קישורים. במונחים פשוטים יותר משמעות הדבר היא שאם התוכן שלכם עשיר בעובדות נכונות אודות נושא המאמר כאלה שצפוי שיופיעו בו, המאמר יקבל ציון אמינות גבוה יותר.

המשמעויות העתידיות של הטמעת אלגוריתם כזה במנוע החיפוש הן מטורפות במיוחד לאור העובדה שחלק מהאלגוריתם כבר מוטמע בכלים אחרים של גוגל הנועדו לשפר סמנטיקה וניבוי כמו "Google Prediction". כולנו קראנו על הבינה המלאכותית של גוגל ועל "Rank Brain" וגם במאמר הזה אנו נוכחים לראות פיתוח יוצא דופן שמאפשר לדייק בחישוב ציון אמינות עד כ85% מהפעמים לפני שהכנסנו למשוואה פרמטרים אחרים על ידי שיטת חילוץ מידע די מהפכנית שנקראת "knowledge triples".

כבר בפתיחת המאמר אנו יכולים לראות את האבחנה הבאה:



"ישנה חשיבות עצומה להערכה מדויקת של איכות עמודי האתר המופיעים בתוצאות החיפוש. עד היום הערכה זו התבססה על פרמטרים חיצוניים כגון קישורים הנכנסים למאמר או היסטוריית חיפוש של המשתמשים אך הפרמטרים הללו אינם מעידים על אמינות או איכות אלא רק על פופולריות, מקרים כמו האתר המוצג בדוגמא [16] (אתר רכילויות) שיש לו פייג' ראנק גבוה ואינו בהכרח אמין, לעומת אתרים אחרים שאין להם כמעט פייג' ראנק והתוכן בהם איכותי ואמין מאוד."

כבר בפתיחת המאמר אנו רואים אבחנה ברורה בין פופולריות לבין אמינות, לעיתים אנשי שיווק או מקדמי אתרים מבלבלים בין פופולריות לאמינות או סמכות, לייקים ושיתופים אינם מדד לסמכות או אמינות של המאמר אלא רק של פופולריות, ופופולריות אינה בהכרח תורמת להתקדמות או הופעה בתוצאות החיפוש תלוי בתחום שבו אתם עובדים.

גוגל עובדים מאוד קשה על פיצוח "הכוונה" שמאחורי השאילתות תוך התעלמות מניתוח טקסטואלי פשוט כמו בשנת 2006. אם התכנים שלנו יהיו באמת מועילים ביחס "לכוונת" המשתמש ציון האמינות שלנו יהיה גבוה הרבה יותר.

ישנה קורלציה ברורה בין רמת אמינות גבוהה וציון פייג'ראנק גבוה, חשוב לזכור שמדובר בקורלציה ולכן זה לא אומר שפייג'ראנק גבוה הוא הסיבה לרמת אמינות גבוהה או הפוך. פייג'ראנק הוא אחד מתשתיות הליבה של החיפוש בגוגל ופייג'ראנק גבוה יכול לתת לנו אינדיקציה טובה לחוזקו של אתר ואיכותו.

אם קראתם את הנוסחה של פייג'ראנק תוכלו לראות שמדובר ציון איכות שנקבע על ידי הצבעות אמון חיצוניות (קישורים) וככל שישנם יותר קישורים נכנסים כך ציון האיכות עולה. חשוב לזכור שאתרים אמינים וחזקים מחזיקים בציון איכות גבוה מאוד (PR גבוה) ושפייג'ראנק הוא חלק חשוב מאוד בחישוב האיכות של אתר.

מכיוון שלחוקרים אין יכולת לחשב "איכות" של תוצאות חיפוש הם הסתמכו על ציון האיכות שגוגל מחשבים, PR, והשתמשו בו כנקודת ייחוס במהלך המחקר. ברוב המקרים נראית קורלציה ברורה בין אמינות גבוהה וPR גבוה אך גם היו מקרים הפוכים.

PR גבוה מאוד וציון KBT  נמוך מאוד



במחקר נמבדקו אתרי רכילויות מאוד גדולים והחוקרים מצאו שכמעט כל האתרים הללו זוכים לציוני PR גבוהים במיוחד ולעומת זאת לציוני KBT נמוכים מאוד, ההסבר לכך הוא שאתרים אלו נחשבים כמאוד לא אמינים והמידע שמפורסם בהם אינו ממקור מהימן, ציוני KBT נמוכים מאוד נצפו גם באתרי פורומים, לדוגמא באתר התשובות של Yahoo נכתב שקת'רין זיטה ג'ונס נולדה בניו זילנד למרות שהערך הרשמי שלה בויקיפדיה מציין שהיא נולדה בוויילס.

PR נמוך מאוד לעומת KBT גבוה מאוד


מדדי הKBT הצליחו לדייק ב-85% מהמקרים בחישוב מדדי האמינות של אתרים שונים ללא שימוש בסיגנלים חיצוניים כמו קישורים או פרמטרים נוספים.


נראה ששיטת חילוץ וחישוב המידע במוצגת במחקר הנוכחי פורצת דרך, אנו יכולים לתאר רק מה יקרה כאשר ישלבו את השיטה הזו עם פרמטרים נוספים, כמו קישורים נכנסים, מדדי סמכות וחישוב רמת "הספאם" של אתרים). כמו כן KBT הוא רק פיתוח אחד של גוגל ונראה שפיתוחים נוספים הקשורים לחישוב מדדי האמינות הולכים ונעשים מדויקים יותר. מה שיקטין את היכולת של בעלי האתרים או מקדמי אתרים לבצע מניפולציות המבוססות על ניצול מערכת החוקים של האלגוריתם, בתעשיות תחרותיות בחו"ל המרווח למניפולציות כבר קטן.


לסיכום:
בשביל שנוכל באמת להיות אנשי שיווק טובים עלינו להבין שהדרך היחידה להתפתח ולגדול היא על ידי הפצת הידע והחכמה שלנו על גבי האינטרנט בכל פעולה שאנו עושים. בין אם מדובר בקמפיין, במאמר, בלקוח או באתר. רק על ידי מימוש הפוטנציאל המלא של המוצר, השירות או הרעיון, נוכל באמת להביא תוצאות אמיתיות לאנשים שבאמת צריכים אותן.



יום שבת, 19 בספטמבר 2015

איך גוגל מדרגים תוצאות על סמך רמת האמינות של ישויות אינטרנטיות

בהרבה מאמרים שכתבתי במהלך ה-6 שנים האחרונות, ציינתי לא פעם את הכוח האמיתי שמאחורי בניית מותג על גבי האינטרנט. שיפור מדדי סמכות ואמינות כתוצאה מפעילויות שיווק איכותיות ואמיתיות תמיד מניבות תוצאות ארוכות טווח יציבות וטובות יותר מאשר ניצול אלגוריתמי כזה או אחר.

אל תבינו אותי לא נכון, ניצול אלגוריתמי עובד ולכן ניתן לראות בתוצאות הראשונות במגוון ביטויים אתרים שלא עומדים בקו אחד עם ההצהרות של גוגל, אך שימו לב שאלו גם האתרים שלאחר מכן נעלמים בעדכון האלגוריתם הבא, בין אם מדובר בפינגווין או פנדה, כבעלי האחריות לטפל בעסקים שמשלמים לנו כסף עלינו לבנות את המותג שלהם בצורה חכמה ולא תוך ניצול האלגוריתמים.

הזמנת מאמרים מכותבי תוכן ב60-120 ש"ח למאמר אינו עומד בקו אחד עם אסטרטגיית שיווק סקיילבילית לאורך זמן, פעילויות קידום של שנת 2006 אינן רלוונטיות אם ברצוננו לבנות מותג אמיתי על גבי האינטרנט כזה שישקף את העסק שלנו, החזון שלו והאופן שבו נרצה להופיע במנוע החיפוש. 

הדרך היחידה שלכם לנעוץ את עצמכם במקומות הראשונים תהיה להפוך ליישות משמעותית על גבי האינטרנט גם בעיניי הגולשים וגם בעיניי גוגל. מדדי טראסט הם חלק בלתי נפרד מהאופן שבו גוגל מדרגים אתרי אינטרנט ועליכם להיות אמינים וסמכותיים ככל שאפשר.

יש מספר רמות של טראסט המרכיבים (Trust Rank)


רבים מכירים Trust rank דרך שימוש ב seedlist. האופן שבו קישורים משפיעים על הtrustworthiness של האתר שלכם. וככל שיש לכם יותר קישורים מאותו גרעין של אמינות כך מדד האמינות שלכם גדל ביחס לתחום שבו האתר שלכם עוסק, כמובן שמעורבים כאן פרמטרים נוספים של תוכן, קישורים ויחס בין אזכורים לקישורים ישירים אבל נחסוך זאת במאמר הזה. 

פטנט שגוגל הגישו עוד בשנת 2006 וקיבלו אישור ממשרד הפטנטים עליו ב-2009 שופך אור על היכולת של גוגל לקבוע מהו מדד אמינות של "יישות" אינטרנטית ביחס לנושא ספציפי או אפילו מספר נושאים ספציפיים. כאשר בוחנים לעומק את הפטנט שנקרא "דירוג אתרים על פי מדדי טראסט" ניתן לראות שיש מספר מנגנונים בפעולה בכדי לחשב כמה אמינה "יישות" מסוימת על גבי האינטרנט ואיך החישוב נעשה. 

מנגנון מספר 1 ומספר 2 - קביעת מדדי טראסט ליישות וקביעת מדדי טראסט בין משתמשים ליישות

נלקח מתוך מסמך הפטנט המקורי של גוגל
יישות* מפרסמת דבר מה על גבי האינטרנט ביחס לתווית*, גוגל מבצעת רישום* של היחס בין היישות לתווית ושומרת זאת בבסיס נתונים מיוחד. לאחר מכן גוגל מחשבים את היחס של מדדי האמינות בין המשתמשים לבין היישות ביחס לתווית על ידי שימוש באינדיקטורים (למשל "Trust Button " - אסביר עליו בהמשך המאמר) ושומרים את היחס הזה גם כן. אז גוגל מחשבים את הטראסט בין היישות לתווית באופן ישיר על ידי שימוש ביחסים הללו.

(*) - פירוש מונחים
יישות - אדם בודד, קבוצה של אנשים, ארגון או חברה, אתר אינטרנט, מוסדות, סוכנויות ממשלתיות או כל דבר אחר)
תווית - נושא, מזהה קטגוריאלי
רישום - סימון היחסים השונים ושמירתם במסד נתונים מיוחד.

איך גוגל מחשבים מדדי טראסט ליישות?

הסבר על חישוב מדדי Trust של יישות מהפטנט המקורי של גוגל
אם נפשט את הכתוב למעלה, ישנן מספר רמות של "אמינות" שמשתמש יכול לתת ליישות על גבי האינטרנט במספר נושאים שונים ולכן משמעות הדבר היא שיישות אינטרנטית יכולה לפתח רמת אמינות וסמכות גבוהה במספר תחומים או נושאים שונים ולאו דווקא נושא ספציפי.

יישות אינטרנטית יכולה להיות מאוד אמינה בנושא כמו פוליטיקה ולא ספורט למשל, או שיווק אינטרנטי אבל לא בניית אתרים. אחת הדוגמאות שגוגל נותנים לאופן שבו משתמשים נותנים אמינות ליישות היא על ידי שימוש ב-Trust button (סלחו לי שלא אתרגם לעברית כי זה ישמע פתטי), גוגל אינם אומרים במפורש מהו Trust Button אבל מתוך תיאור בפטנט על האופן שבו משתמש מבצע עימו אינטרקציה ניתן להניח כמעט בוודאות שמדובר בקישורים פנימיים המופיעים בתפריטים שונים המובילים לעמודים פנימיים או אפילו חיצוניים הקשורים לביטוי החיפוש שבו השתמש המשתמש בהתחלה כמו כן כפתורי הפצה שונים או אפילו רשימות.

הסבר על האינטרקציה בין משתמש לtrust button 
trust button , או trust list או vanity lists הם חלק מהאופן שבו גוגל מחשבים את מדדי האמינות שבין יישות לבין משתמש ספציפי על ידי חישוב הפעולות של המשתמש והאינטרקציות שיש לו עם היישות. רק לאחר שגוגל מחשבים את מדדי הטראסט של תווית ספציפית דרך יישות ספציפית נעשה חישוב מחדש של כל מדדי הטראסט וגוגל מסדרים את התוצאות על פי הערך הסופי.

המננגנון שמאפשר לגוגל לחשב את מדדי הטראסט הללו עובד בצורה של קורלציה בין כל הנתונים השונים.


מדדי אמינות הם דינמיים ואתם יכולים להפוך לפחות אמינים עם הזמן


מדדי טראסט הם דינמיים מאוד ומשתנים כל הזמן, כלומר גם אם יש לכם מדד טראסט גבוה ביחס לנושא מסוים המדד הזה יכול להיחלש ככל שמשתמשים אינם לוחצים על trust button או מבצעים אינטרקציות בתוך האתר, משמעות הדבר היא שיישות אינטרנטית נחשבת לאמינה וסמכותית ככל שהמשתמשים שמגיעים לאתר מסמנים שהיא כזו.

מדדי הטראסט שלכם יכולים לעלות ככל שיותר Trust lists מיוחסים אל היישות שלכם וביחס לתווית מסוימת. בזמנו גוגל הוציאו תג שנקרא Author tag אנחנו גם זוכרים שב2014 הם ביטלו את התג הזה. עם זאת היכולת שלנו ליצור סמכות ואמינות "ליישות" שיכולה להיות גם כותב מסוים או שם מסוים או אדם מסוים הופכת לקריטית למדדי אמינות. ככל שתבנו את האמינות שלכם בנושא מסוים, כך תוכלו לצבור יותר כוח שיוביל למקומות הראשונים.

איך להפוך ליישות אינטרנטית אמינה?

אם ברצנוכם להפוך לאמינים וסמכותיים בתחומכם עליכם לדאוג שכל פעילויות השיווק שלכם מבטאות בדיוק את האמינות והסמכות שלכם. במאמר שכתבתי על שיפור מדדי הסמכות שלכם, תוכלו לראות בבירור שרק דרך פעולות שיווק חכמות תוכלו ליצור אמינות דרך היכולת שלכם לבטא את היתרון העסקי האמיתי שלכם. 

יישות

אסטרטגיית תוכן

כמו שכתבתי במדריך לבניית אסטרטגיה שיווקית, עליכם ליצור תוכנית אם לשיווק שלכם שתוכנית שיווק התוכן שלכם תהיה נגזרת שלה, חשוב שתוכנית בניית התוכן שלכם תהיה בקו ישר עם תוכנית השיווק המקורית. 

מספר פלטפורמות שניתן לעבוד עליהן כאשר מבצעים שיווק באמצעות תוכן:

  • אתר האינטרנט של החברה
  • בלוג שיושב באתר החברה או חיצוני לאתר
  • שיווק באמצעות אימיילים
  • אתרים בעלי מדדי סמכות ואמינות גבוהה הרלוונטיים לתחומי
  • יוטיוב וVimeo
  • טוויטר, פייסבוק ורשתות חברתיות
חשוב לציין שלכל ערוץ יש ליצור תוכנית תוכן ייחודית תחת היסודות של האסטרטגייה המלאה, זו הדרך היחידה לדאוג שהקו השיווקי נשמר ושלא יקרה שמספר ערוצים עובד בצורה לחלוטין שונה מהקול הייחודי של המותג שלכם.

**חשוב מאוד לציין שאתם חייבים לשלוט בצורה מוחלטת בכל ערוץ שיווק שבו אתם פועלים, ביוטיוב עליכם לדעת איך לשלוט ביוטיוב ולהביא את המדדים הנדרשים על ידי יוטיוב (צפיות, מנויים, הופעות בערוצים של אחרים וכו'). 

יצירת תוכן באופן שוטף ולאורך זמן בצורה נכונה ויעילה


עיקרון הבסיס החשוב ביותר בתוכנית תוכן מוצלחת היא היכולת לייצר תוכן כל הזמן ובהתאם לקצב הנכון, הדרך היחידה לעשות זאת היא ליצור שלד ברור שעליו בונים תכנים וכך מתאפשרת גמישות ליצור תכנים גם שאינם תחת התוכנית אלא בהתאם לטרנדים שמתרחשים בזמן אמת. 


לצורך הדוגמא אשתמש במאמר שאתם קוראים עכשיו בכדי להמחיש את התהליך. "איך גוגל מדרגים תוצאות על סמך רמת האמינות של ישויות אינטרנטיות"

רעיון  - בוחנים מגוון רעיונות ליצירת תוכן בהתאם למסר או הקול הייחודי של המותג שלכם, האם יש שאלות בתחומכם שתוכלו לענות עליהם, או דרישות מסוימות שתוכלו לענות עליהם בתוכן, הדרך כאן תהיה לבנות רעיון בצורה מאוד גסה. למשל, איך מגבירים את מדד האמינות של אתרים על גבי האינטרנט ואיך זה יבוא לידי ביטוי בפועל?.
שלד בסיסי - בשלב זה אתם צריכים לדעת איך מורכב המאמר, מה תהליך הזרימה שלו מהם השאלות שתרצו לענות עליהם ומה המסקנות שתרצו לכתוב עליהם במאמר, כמו כן כבר כאן תקבלו רעיון של מהם המקורות מהם תצוטטו שיתמכו בטענות של מאמרכם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת תהיה בצורה של נקודות. למשל המאמר הזה. 

  • טראסט ראנק ולמה הוא חשוב לדירוג
  • ההבדל בין טראסט רגיל לזה של יישות אינטרנטית (אזכור הפטנט המקורי של seedlist)
  • המנגנונים שמאחורי הפעילות של גוגל באופן החישוב של מדדי טראסט (שימוש בחומרים גרפיים מן הפטנט)
  • איך להפוך ליישות בעלת אמינות גבוהה - פרקטיקה בתוך אסטרטגיית תוכן
 יכולת הפצה - חשוב שתדעו כבר בשלב התכנון הזה איפה המאמר הזה הולך לעלות, במידה והוא עולה בפלטפורמה צד ג' כלומר אתר חדשות או אתר בתחומכם או אתרים אחרים, עליכם להכין את התשתית בין אם זה לדבר עם בעלי האתר או לשאול לגבי סוגי כתיבה שונים או הגבלות מסוימות שיכולות לחול על התוכן שלכם. הכוונה פה היא פשוט להתאים את עצמכם לפלטפורמה בה תעלו את התוכן, שהתוכן יהיה בנוי בצורה טובה ביחס לפלטפורמה בה התוכן יעלה. 
פרסום -  בין אם פרסתם מאמר בבלוג שלכם, או ביוטיוב עליכם לוודא שערוצי השיווק האחרים שלכם שולחים את המסר או מעלים מסר שיתמוך במאמר או במסקנות שלו. הפעילות הכי פשוטה תהיה להפיץ זאת ברשתות החברתיות שלכם לאחר העלאת המאמר, או אם פורסם מאמר בצד ג' לפרסם עליו מאמר תומך בפלטפורמה שלכם שמאזכרת את המאמר שהעלתם באתר האחר. 

לסיכום: דירוג על פי מדדי טראסט אינו פועל בוואקום ולכן יש לקחת אותו בהקשר המתאים, כמובן חשוב לבנות את האמינות והסמכות שלכם דרך העסק שלכם בצורה יעילה ולאורך זמן אם ברצונכם באמת להשאר במקומות הראשונים לאורך זמן, הימנעו ממניפולציות זולות או מדרכי קיצור, בניית סמכות לוקחת זמן שלא ניתן לדלג עליו. שימו את הטראסט שלכם בראש מעיינכם וכך תוכלו לתת לו ביטוי בכל שיווק שתעשו על גבי האינטרנט.